מידע וטפסים
1. השתלמות מקצועית לקלינאיות תקשורת בנושא "אפרקסיה של הדיבור" מתקיימת בהדסה ירושלים.במסגרת השתלמות זו אעביר הרצאה העוסקת בנושא "אפרקסיה על הרצף האוטיסטי". מידע נוסף ניתן למצוא בקישור הבא:
אפרקסיה על הרצף האוטיסטי, לינור ברסלוף קלינאית תקשורת
ובנוסף www.hadassah.ac.il
2.מי לא רוצה לפתח ולקדם את יכולות השפה והתקשורת של ילדיו?
האם תגובה למילמול התינוק יכולה לעודד התפתחות שפתית ותקשורתית אצל תינוקות ?
האם הדרך שבה אנו מדברים ומתקשרים עם התינוק עשויה להשפיע על איכות ומהירות התפתחות התקשורת והדיבור ?
האם יש דרך לקדם את התפתחות התקשורת והשפה כבר בגיל שלושה חודשים ?
לפי גולדסטיין ושותפיו לפחות חלק מהתשובות לשאלות אלו הן חיוביות ומצויות בתוצאות מחקרו האחרון.
עיקר המסקנות:
מחקר זה מצביע על חשיבות התגובות המילוליות למילמולי התינוק באופן מיידי, הדדי ומילולי. התגובה המיידית של ההורה למילמול ככל הנראה משדרת לתינוק כי לשפה יש משמעות ובכך מגרה את התינוק לדיבור בכלל ולחיקוי דפוסי שפתו של ההורה בפרט.
שורה תחתונה, אל תפסיקו לדבר עם ואל הקטנטנים!!!
למעוניינים מצ"ב לינק למחקר כפי שפורסם במגזין למדעי הפסיכולוגיה ( Psychological Sciene Journals )
http://pss.sagepub.com/content/19/5/515.short
מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת.
3. ילדים, טאבלטים ויכולות תקשורת
חושבים על טאבלט לילדים? תחשבו שוב…
רוצים לפתח ולקדם את היכולות הקוגניטיביות והחברתיות של ילדכם?
ספרים רבותי ספרים!
אל תוותרו על ספרים ומפגשים חברתיים צמצמו את משך זמן משחקי המחשב/טאבלט והפחיתו את השימוש ברשתות חברתיות.
פרופ' סוזן גרינפילד מאוניברסיטת אוקספורד אשר כתבה את הספר 'החיפוש אחר זהות במאה 21'
טוענת כי משחקי מחשב אינם דורשים שימוש ביכולות קוגניטיביות חשובות כמו: קישור בין מידע קודם למידע חדש, ביצוע הנחות, הסקת מסקנות. משחקי המחשב טובים ליכולות עיבוד מידע רב במטלה ספציפית אך לא לשימוש במידע קודם ונרכש.
בנוסף, רשתות חברתיות מצמצמות יכולות חברתיות ורגשיות ועלולות להוביל לחוסר באמפתיה. האינטראקציה החברתית הישירה חושפת לקול (אינטונציה, טון, עוצמה), להבעות פנים, תנועות גוף מידת קירבה הפיזי כל אילו אינם נלקחים בחשבון בשימוש ברשת החברתית.
4. הקשר בין סמרטפונים לעיכוב שפתי והתפתחותי:
"מחקרים מעידים על כך ששימוש בסמרטפונים גורם לעיכוב שפתי והתפתחותי. בזמן בו פעוט או תינוק אמור לתקשר עם סביבתו, לשמוע משפטים ולהגיב להורה, הוא עסוק בשמיעת צלילים מוזרים, מוזיקת מעליות וקולות אנושיים מעוותים המדברים איתו. הורים יקרים, הילד שלכם צריך לשמוע אתכם ולא צרחות אנגרי בירדס מתפוצצים".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4443439,00.html
כאמא וכקלינאית תקשורת ממליצה לא להתייחס לעניין בקלות ראש…
4. האם נמצא מרפא לאוטיזם?
המגזין Scientific American מציג לאחרונה סדרת כתבות בנושא טיפול באוטיזים.
המסקנה העיקרית ושאינה בגדר חדשות מרעישות הינה שהתערבות אינטנסיבית מוקדמת מסייעת משמעותית לקידום ושיפור יכולות התקשורת של ילדים המשתייכים לספקטרום האוטיסטי.
בנוסף מוצג במגזין מחקר חדש אשר בודק את השפעתו של חומר הנקרא " אוקסיטוצין" על עידוד תקשורת בכלל ובפרט את תרומתו לטיפול באוטיזים.
מוקדם לומר לאן מחקר זה יוביל ומובן כי הדרך למציאת "מרפא לאוטיזים" עוד ארוכה, אך אין ספק כי מחקרים מעין אלו מרתקים ומעודדים .
5. מחקר חדש: האם החינוך המיוחד מעכב התפתחות?
מחקר שבדק את תיקיהם הרפואיים של מאות אוטיסטים גילה: אלה שגדלו עם אחים ללא צרכים מיוחדים הפכו לעצמאיים יותר
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/493/265.html#.UjW8yyv3nYw.facebook
6. השיטה שתהפוך את התינוקות שלכם לחכמים יותר
מחקרים הוכיחו שככל שילדים שומעים יותר מילים בשנותיהם הראשונות – כך רמת המשכל שלהם תהיה גבוהה יותר. מה צריך להגיד להם, מתי כדאי לדבר ובכמה שפות ואיך תדעו שהם באמת מבינים?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274245,00.html
בכל שאלה מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת
7. האם הוא מתנהג לא יפה? פעילות רשתות המוח של ילדים עם אוטיזם בעת שיפוט חברתי
אנשים עם אוטיזם נוהגים לעתים להפר כללים חברתיים, ואינם יודעים תמיד לזהות או להסביר התנהגות חברתית הולמת. במחקר זה השתתפו 12 ילדים על הספקטרום האוטיסטי ו- 13 ילדים בהתפתחות רגילה, במטרה לבחון את בסיס התפקוד הנוירולוגי של השיפוט החברתי , וזאת באמצעות בדיקת fMRI המשמשת למדידת פעילותם של אזורים במוח בעת ביצוע מטלות שונות .
לכל משתתף הוצגו זוגות של תמונות. במשימה אחת התבקשו המשתתפים לבחור מבין שתי תמונות את התמונה בה מוצג ילד שמתנהג לא יפה, כלומר- להצביע על מצב חברתי. במשימה השנייה התבקשו לבחור איזו מבין שתי התמונות מתרחשת בחוץ, כלומר- להצביע על מצב פיזי.
שתי הקבוצות הצליחו במשימה, אולם כל קבוצה השתמשה בחלקים אחרים במוח לביצוע המשימה. בקבוצת הילדים בהתפתחות רגילה, המשתתפים השתמשו במרכיבים של מנטליזציה ובמערכות השפה. הילדים על הספקטרום האוטיסטי השתמשו בחלקים אחרים, המצביעים על שימוש מופחת במערכות החברתיות והשפתיות במוח במהלך משימת השיפוט החברתי.
בנוסף, שתי הקבוצות הציגו ביצועים דומים במדידת תנועות העיניים שלהם בעת מילוי המשימה, דבר המרמז כי השוני בפעולה בין הקבוצות משקף שימוש באסטרטגיות שונות ולא פערים ביכולת ביצוע המשימה. למרות שלא היה צורך בשימוש בשפה בעת בחירת התמונה, הילדים בהתפתחות רגילה גייסו את אזורי השפה במוח שלהם למשימה החברתית, כלומר באופן אוטומטי הם מקודדים מידע לשפה. אך לא כך היה בקרב הילדים על הספקטרום האוטיסטי.
ממצאים אלה תומכים במחקרים התנהגותיים, המלמדים שילדים עם אוטיזם עשויים להכיר בהתנהגות שאינה הולמת מבחינה חברתית, אך יש להם קושי להשתמש בשפה המדוברת על מנת להסביר מדוע ההתנהגות אינה ראויה. תוצאות הMRI מצביעות על כך שילדים על הספקטרום האוטיסטי לא יכולים באופן אוטומטי להשתמש בשפה כדי לקודד ההבנה החברתית שלהם, דבר ההופך את הביטוי והכללה של ידע זה לקשה יותר עבורם.
http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0047241
8. ראיון בנושא אוטיזם עם קרן מרגלית:
9. קישור לסרט התיעודי "זה הילד שלי" ששודר בערוץ 2 בעקבות סדרת הטלוויזיה פלפלים צהובים:
10. כתבה בנושא יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם:
טפסים
לינור ברסלוף שטרנשוס, קלינאית תקשורת